שבירת האידיליה

פלוס בן ובת מושלמים . אז כן בענינו הילדים שלנו מושלמים . תמיד יהיו. אבל כמשפחה אנחנו רחוקים מלחיות בתוך ספר . לפני כמה ימים מצאתי את עצמי שוכבת במיטה מפורקת מכאבים בכל שריר ונים מגופי . גם לגוף שלי יש סף ויותר מכך לנפש . תקופה מתישה , המון פרוייקטים שלקחתי על עצמי בבת אחת ואני בסך הכל מפונקת , או לפחות הייתי עד שהפכתי לאמא . תמיד נהגתי לאוורר לי את המטלות כדי שאף פעם לא ארגיש שאני נבלעת . אבל בתקופה האחרונה חלק מפאת האילוצים וחלק מפאת הרצון שלי והאמונה בעצמי שמסוגלת – לקחתי על עצמי יותר מידי . ואז יצא שהרבה מהפרוייקטים הסתיימו בבת אחת ובשניה שזה קרה . קרסתי . הגוף הזה שלנו יודע הכל . מתי בדיוק אפשר לשחרר כדי להתפס ולצרוח עליי 'מצטער אבל הגזמת' . הכאב הורגש כמו טראומה של גוף אחרי תאונה . 24 שעות של גוף שמקיא מתוכו את כל הסטארס . ואחרי 16 שעות שינה קמתי כמו חדשה . כאילו מה היה פה בכלל ?! ושניה לפני ,כשעוד הגוף מחזיק את עצמו ב on של תפקוד כי חייב , נכנס בנינו השד . והנה לכם מצב מחיי היום יום שבו לא על הכל אנחנו מסכימים . הודעה בוואצ' אפ המשפחתי שקשורה בחוג של רנה , בן ה 4 שלנו . חוג כדורגל . הילד ביקש . אני בדעתי כאמא 'למה לא?' הבנים חושבים יותר 'מה זה נותן ? יש חוגים הרבה יותר מעצימים לילדים מאשר לרוץ אחרי כדור' . אני הייתי בדעה של לתת לילד להתבטא והבנים יותר בלתת לילד להתפתח . (עצירת המלצה – לעולם לא להתחיל שיחות על נושאים רציניים ומהותיים בוואצ – אנחנו מאוד מאוד משתדלים שלא לעשות זאת , אבל פעם ב .. גם אנחנו , לצערינו , נופלים לשם בייחוד שהצד שמתחיל לא חושב שזה יוביל למלחמת עולם וירטואלית . ) ומהערה בוואצ' ובגלל חוסר הסכמה , לחץ כללי ובעיקר בעזרתה של מקלדת שלא ממש טובה בלהעביר גם אינטונציה , גם רגשות נגישים וגם מבטי עיניים שמזכירים מה חשוב , זה גלש לוויכוח הרבה פחות פוטוגני מימה שהעולם חווה אותנו , כשכל צד נעול בדעתו , פגוע ויורה לכל הכיוונים את דעתו בלי הרבה הקשבה לצד השני . ויכוח וירטואלי שהסתיים בהרגשה מאוד מוחשית ולא וירטואלית של פגיעות , כעס , הלם וחוסר הסכמה . את העניין , כביכול , פתרנו . הבנים כן זרמו עם הכדורגל , לא בלב שלם , אלא כדי לא לשבור לרנה את הלב ולאמא את המילה . ואכן אי אפשר לדרוש ממישהו לקבל משהו ב 100% כשהוא לא . זו כפייה . אפשר להסביר את הסיבות שאתה עומד מאחורי הדעה בתקווה שהצד השני יבין , גם אם לא יסכים עם זה . אבל כדי להיות מסוגל להסביר וכדי לצאת מהשיחה פחות מוכי הלם , שיחות שכאלו חייבות להתקיים פנים מול פנים . ואנחנו באנושיותנו כשלנו בכך הפעם ועשינו 'אינסטנט' וכמו כל דבר שהוא אינסטנט , האיכות שלו בדרך כלל מאוד ירודה . זו גם הסיבה שפעם בכ 3 חודשים אנחנו נפגשים לניקוי לב ויישור קו בנושאים שלא עולים על הפרק בשגרה , מפאת אינטנסיביות היום יום . ומאחר והפעם לא השכלנו לעשות זאת , הרגשנו את נחת אותיות המקדלת על ראשנו ויותר מכך על ליבנו בכל כובד משקלה . ומה עוד ...כל הדרמה הזו קרתה יומיים לפני מסיבת יום ההולדת של ריי ורנה . מעל 70 איש וילד שאנחנו אמורים לארח ובנינו המצב לא טוב . עננת השיחה ההיא בהחלט באוויר . ושוב עוצמת המשפחתיות שלנו הוכיחה את עצמה . בצורה מאוד טיבעית , כל אחד מאיתנו בעבודה אישית עצומה , במאמץ אישי ולא מתואם שנבע מאהבה אמיתית וטהורה ומרצון שיהיה לכולנו טוב , ובייחוד לילדים שלנו , התעלה מעל הסיטואציה הקשה שהכנסנו את עצמינו אליה ומצאנו את עצמינו פועלים בטבעיות אחד למען השני ( והשלישי ) גם ביום המסיבה , בהכנות וגם במסיבה עצמה שהיתה פשוט מדהימה . לא נתנו לאנרגיה הקשה ההיא להכנס ולהעיב . שום ציניות , 0 עקיצות , שום הערה לא במקום על מה שהיה . כאילו אח ואחות רבו והשלימו כי קשר של משפחה חזק מכל משבר . הבנו שטעינו בדרך של ניהול הקונפילקט האחרון , השכלנו שלא לתת לזה להמשך מעבר או להרוס את הקיים , בחרנו לנשום , להמשיך הלאה ולהסתכל על התמונה הגדולה שהיא בעצם המשפחה שלנו על כל מורכבותה , הצלחותיה , כשלונותיה , הזרימה והקשיים . כי כמו שכבר אמרתי פעם - כמו כל משפחה אנחנו לא 'רק 'אלא 'גם וגם וגם' . אז לא חבר'ה אנחנו לא אגדה קסומה מהלכת , אנחנו משפחה עם טוויסט ולמשפחה הזו הפרוייקט הכי חשוב בחיים הוא לשמור על שלמותה ולהמשיך לעבוד על להביא אותה למקסימום אהבה והבנה שאפשר תוך כדי קפיצה ( או דילוג אם אפשר ) על כל מכשול שיבוא בדרך . אז אנחנו לא אגדה .נכון . אבל בעיניי אנחנו מושלמים בדיוק כמו שאנחנו . ואלו חיוכים אמיתיים – נשבעת 😊

תוהים מי באמת יכול לעזור לכם לצלוח את ההרפתקה הזו בצורה הכי מקצועית שיש ? לחצו כאן

אולי יעניין אתכם גם: פרטנר להורות משותפת | הורות משותפת ללא נישואין