'ומה עם זוגיות'?! מופנית אליי שאלה שחוזרת על עצמה מבנות רבות 'ומה עם זוגיות? וויתרת עליה' ? וכשהן שואלות אותי אני מתחילה לשאול את עצמי .. 'גל וויתרת על אהבה'? אז לא. לא וויתרתי על אהבה , אבל בהחלט אני לא רודפת אחריה. וזה לא שהפסקתי מתחילת התהליך או הפכתי לאמא. אף פעם לא רדפתי . גם לא בגיל 20. האם אני מרגישה שיצאתי 'מחוץ למשחק' – אז בהחלט כן. לא אשקר. אני לא יוצאת לדייטים, אבל עם זאת מעולם לא הייתי חזקה בזה. אני לא בן אדם של אפליקציות, אני לא בן אדם של מסכים. אני ילדת 73, מעריכה חיזור של גבר, מעריכה קצת התאמצות, מעריכה רצון לכבוש בעדינות, אלגנטיות וקלאסיות. ההתחבאות מאחורי מסכים , אימוג'ים , משפטי מחץ ושנינות הם בעיניי המסכות שהעידן החדש כל כך התרגל ללבוש אותן . כבר לא ברור איפה מתחיל הבן אדם ונגמרת המסיכה . איפה אתה ואיפה הדמות שהלבשת על עצמך כי זה קול להיות קול. אפשר להבין עליי כבר שאני בן אדם שקוף וככזו מאוד קשה לי עם חוסר אותנטיות . הכל טכני לי מידי שם בחוץ . אין כמעט אינטרקציה בין המינים מחוץ למקלדת. ולי זה לא עושה את זה. מצטערת. זה נחמד כשזה משולב במינונים סבירים בתוך אינטרקציה שרובה קורית במבטי עיניים , אינטונציה אמיתית של שיחות טלפון ופנים מול פנים. אמיתיות כאלו , לא צהובות מחייכות או בוכות . ולא ,פגישה ראשונה אצלך בבית לא משנה כמה מגש הסושי שהזמנת מושקע , זה לא חיזור , זה חוסר רצון להשקיע מעצמך יותר. נקודה. היו לי מערכות יחסים ארוכות בחיי. ועם אחת מהן אף התחתנתי. זה לא שאני אנטי זוגיות. נכון שלאחר גירושיי שנים ברחתי מזוגיות יציבה , לכן בניתי את משפחתי בקונספט הזה בלי שום הרגשת קורבנות , אלא כי ככה חלמתי . רציתי להפריד בין משפחה וילדים לזוגיות. ואם אתאהב אז תצטרף , אמנם אין אצלינו מקום לאבא נוסף וזה גם לעולם לא יהיה תפקידך, אבל תמיד יש אצלינו מקום לעוד אהבה. 😌 והיום, בזכות האינטימיות שרכשתי ממשפחתי ואדגיש ואומר לכל התוהים - אינטימיות לא = סקס. סקס הוא לא חלק. לפחות לא החלק בו אני מעורבת. 😌 אלא אינטימיות של משפחה שפה כדי לצלוח, הבנתי שאני יכולה להיות שם. שוב. אז כן תתקל בחומות הגנה, בייחוד אחת קשוחה במיוחד -חומת ילדיי. אבל אף פעם לא נמשכתי לגבר שפוחד ממאמץ ונבהל בקלות. ולכששכבות ההגנה יקולפו אולי דלת ביתי תפתח ותכיר אותם. זוהי דלת סגורה הרמטית עד שאדע אחרת. אז לא וויתרתי על אהבה. לא. אבל גם מודעת לכך שלא עושה הרבה למענה. החיים שלי היום מלאים יותר מתמיד. אני לא מוכנה לצאת לדייטים מאולצים רק כדי להכיר ואני מאמינה באקראיות . באמת חושבת שהסיכוי להתאהב בדרך של 'עבודה בדייטים' , או בדרך של לצאת רק כשמישהו גורם לי לרצות את זה , די דומה. 50-50 . וזה לא שלא נכבשתי על ידי בחור דרך מסך. אפילו התפתח לי רגש עצום אליו ואכן יצאתי איתו לדייט . כי רציתי , כי עניין , כי התאמץ ובא 3 שעות נסיעה מהיכן שהתגורר לפחות פעם בשבוע רק כדי לראות אותי , כי הכין לי דיסק מלא סרטים שאהב רק כדי לחשוף גם אותי אליהם – ודרכם אליו. זו רומנטיקה עדינה כמו שאוהבת . כי לא הרגיש פחות כי נתן לי להרגיש יותר . זה בעיניי גבר עם ביטחון עצמי. ואיך ידעתי שאני מרגישה? כי כל החיזור העדין הזה לא גרם לי לברוח אלא לרצות מימנו עוד. די לתקשורת רק דרך פרצופים מצויירים שמפרשים רגשות, פעם כדי למצוא אותי היית מגיע הביתה , פעם כדי לדעת איפה אני הייתי מתקשר . היום הכל מסתכם בצילום ותיוג ורשתות חברתיות שלא השאירו שום מקום לי ולך באמת . אז סחטיין לטכנולוגיה והקידמה גם הכניסה המון דברים טובים – נכון , אבל בכל הקשור ביני לבינך תשאיר קצת מקום למגע אמיתי ולמבט נטול מסיכות. אחרי הכל מי לא היה רוצה שבו בו יתאהבו. גם אם הוא לא מושלם. אני והחיים המלאים שלי.
עדין לא הצלחת להבין איך הורות משותפת וזוגיות עובדים יחד ? הקליקי כאן להכיר את האנשים שיכולים לעזור לך לצלוח זאת
