יושבת בסלון, שקט מופתי מסביב מלבד קשקושי ילדים במיטות ושאלה חוצה חדרים סטייל 'אמא כמה זה 2 + 3?!' , 'אמא את יודעת איזה טובוט הכי חזק?!' , 'אמא תתני המון חיבוק ונשיקה?' ולתשובה המרוקנת אנרגיות שלי מיום אינטנסיבי שיא 'כן,בטח' מגיעה תוך מאית השניה בערך שאלת המשך 'כמה? מיליון'?!'
וכל זה קורה עכשיו, בדקה וחצי שכותבת, כולל הרגע שהילדים נרדמו ונשאר רק שקט.
ואני באמת באמת מרגישה עייפה ומרוקנת ועם מגרנה מטורפת וראש שמדמיין רק מיטה !
ואז נזכרת ברגע הזה בתמונה, אחה"צ היום, דקה לפני שחוזרים הביתה ויודעת שאת מה ששני הלבבות המחוברים האלו נותנים לי שום פאקינג מגרנה או סגר לא יטשטשו.
רנה וריי אתם החיים !