הורות משותפת - ההתחלה

בזמן האחרון אני מקבלת המון פניות והתעניינות בחוויה שלי כאמא ל 2 בהורות משותפת . החלטתי להתחיל ולשתף את החוויה האישית שלי , בצורה אותנטית ופתוחה ומשתי סיבות . אחת ממקום של שליחות . כי אני באמת מאמינה בכל ליבי בקונספט ומברכת על כך שהחלטתי להביא את ילדיי בצורה הזו .

לי אישית זו היתה בחירה נטו ולא פשרה . שום דבר שמתקרב אפילו לפלן בי . והשניה פשוט מאוד כי אני ממש אוהבת לכתוב . בעיניי פצחתי את הנוסחה של לחוות הורות וחיים משלי בו בזמן .

סו , אם יש מישהי ששוקלת אך חוששת ( טיבעי מאוד ביי דה וואי ) , היא בשמחה מוזמנת לפנות , לשאול , לשתף ואני מבטיחה לענות מהמקום הכי כנה ואמיתי שלי . הפעם החלטתי לכתוב קצת על הזמן האישי שלי . שבלעדיו נראה לי חיי היו נראים אחרת לגמרי . אני צלע 1 מתוך 5 , של משפחה בהורות משותפת . יש אותי אמא גל , את אבא רועי ואבא אוהד , יש את רנה הבן המהמהם שלנו בן 4 וריי הנסיכה של הבית בת 2 והיא משליטה טרור .

אבל לא על זה רציתי לדבר ... הפעם .. 😌 להורות משותפת יש מליון פריווילגיות , כמו גם מורכבויות . לא אתייפייף .

אבל היום בא לי להתעכב דווקא על אחת הפריוולגיות שאני פשוט מכורה אליהן . בוקר יום שבת . מינון – כל שבת שניה . הילדים לא איתי . קמה יקיצה טיבעית .

לרוב משאירה את השבת נטולת תוכניות מחייבות , ארוכות או מלאות באחרים . והכל כדי שאני סוף סוף אוכל להכתיב את הקצב .

מתבלת את הסופ"ש הכל כך שקט הזה בנגיעות אנשים לפי מה שחיך המנוחה שלי מכתיב לי . עושה כרצונו 😌 . קשובה .

מתעוררת לתוך היום באיטיות שלא ממש אופיינית לאינטנסיביות של שאר הימים . רוקדת את הריקוד הפרטי שלי ( לידיירלי ) . מוזיקה/, שקט . לסרוגין .

כאילו שחקנית מתוך סרט ישן , בהילוך איטי ולפעמים גם בפנטומימה . קובעת מאסג' מפנק , הולכת לים , נפגשת לקפה או בראנצ' עם חברה , ישנה צהריים !!! לפעמים גם מ 4 – 7 כזה .

עושה את כל מה שהנפש שלי חפצה כדי למלא לעצמה מצברים , לשבוע חדש אינטנסיבי ומלא בצחוק של ילדיי האהובים .

מגיעה אליהם יום למחרת מלאת אנרגיות . ומרגישה שמתחשק לי לבלוע איתם את היום . אז כן .. זוהי אחת מהפריוולגיות שאני מכורה אליהן בהורות המשותפת שלי . והנה זהו רגע , למשל , מאוד מאוד טיפוסי של תחילתה של שבת שכזו . תוהים איך אתם יכולים גם לצלוח את החלום הרחוק הזה? הקליקו כאן