בידודים, בדיקות, בידודים... שגרה, בואי!

עודכן ב: נוב 1

אני עוד בהלם משלושת השבועות האחרונים ועוד מעכלת אז קצת קשה לי עדיין לדבר על כל המורכבות של התקופה .. בטוחה שגם זה יגיע .. אבל בגדול .. הילדים יצאו מבידוד משולש, כלומר בידוד ואז סיום בידוד, מינינג יום בגן - שוב היחשפות למאומת- בידוד ואז עוד אחד כזה... נגמר אתמול.. בין שלושתם מפריד יום אוף כדי לגלות ששוב מישהו שהתחכך במישהו מהחברים שלהם מאומת - אין מילה מגדירה יותר מ- איפפפפפפ כבר !!! את הילדים כבר לא נחזיר לגן עד תחילת שנה הבאה ( שאלוהים, אולי, יודע מתי יקרה ) - יותר מידי בידודים שיצאו ממקום שאמור להגן עליהם. ואין אשמים. יש קורונה. יש נהלים. ואיתם מתמודדים. אז השקת ערב הגברים נדחתה.. וגם סדנא שהיתה מתוכננת ועוד כל כך הרבה "עניינים" לא פשוטים ומאתגרים, שהתקופה האחרונה הפגישה אותי איתם. ובמרכז יש שני ילדים ( ועוד אלפים שחיים בנינו, שלכם, של חברים, משפחה, שכנים ) שגם הם בעצמם מתמודדים. כמה משקל על גוף ונפש כל כך קטנים. כמה כובד. דרישה להבנה. הבנה שלא יכולים לזוז מ 4 קירות. בכי צרחות של הקטנה שלי מהמטוש המאיים ששוב נכנס לה לכל מיני איברים, שבגיל שלהם ( וגם שלנו ) קשה לקבל. הבנה שלא חוזרים יותר לגן. הבנה למצב העדין והשביר של אמא ( כן כן משתדלת אבל לפעמים זה פשוט האוט פרונט גם מולם כי זה פשוט חזק מימני וזה בלבד שובר לי את ה ). אז גם ככה אני בתקופה שמנסה להחזיק את הראש, הלב, הגוף והנפש מעל המים. ואם הייתי לבד ? טוטאלי לבד בדבר הזה ?! נשבעת שלא בטוחה שהייתי צולחת.. אז גם אם זה ברקע וגם אם זה ליד. לא באותו הבית ולא באותם ימים. אנחנו 3 הורים שמחבקים למצב הזה שני ילדים. אנחנו 3 הורים, ששניים מהם נותנים רוח גבית איתנה לשבריריות של אמא כרגע. כל מי שמכיר אותי מקרוב יודע. גל לא נשברת. גל לא מבקשת עזרה. גל מרגיעה את כולם גם כשלה ממש קשה. אבל גם השיריון שלי, מסתבר, מסוגל להיסדק. מתעודדת בכך שאולי זה מה שמוכיח שאני אנושית. באמת שלא יודעת אם החיבוק התמידי שלי לילדים בתקופה הזו מספיק. כי החיבוק נשאר, אבל "הכח בידיים" נחלש מעט. מה שכן, יכולה להבטיח... זה זמני. ובזמן שאני עוד עובדת על להטעין את עצמי מחדש, אני יודעת שלצידי יש מי שאיכפת. אז הנה עוד אחד מהפוסטים שקצת מרגיש לי טו מאצ' לחשוף ודווקא בגלל זה מבינה שחייבת. הבטחתי מההתחלה. לא רק כשהכל זוהר, פוטוגני וטוב. ** למטה אני בשישי האחרון בפעם האלוהים יודע כמה, במתחם בדיקות הקורונה. והחיוך מה איתו?! - חייבת להודות שבשלב הזה לפחות שלי, כבר טוטאלי מזוייף אה וכן.. תודה לאל גם בפעם הזו יצאנו כולנו שלילי! לייק תגובה שתף


2 צפיות0 תגובות