הבחירה באבאז' להורות משותפת

עודכן ב: מאי 13

'וואווו את אמיצה' זו לרוב התגובה שאני שומעת כשמספרת על מבנה המשפחה שלי אמא ואבאז' פלוס 2. מכל התכונות בעולם.. אמיצה. עד כדי כך חוסר סימטריות במשפחה כל כך מפחיד אנשים. בנות שואלות אותי המון אם לא פחדתי לבנות משפחה עם זוג ואיך בדיוק צולחים משולש שכזה. אני רועי ואוהד מגדלים בהורות משותפת את רנה וריי ( סון 5, 3) . כמה שנים לפני שהכרתי את רועי ואוהד השתעשעתי ברעיון להביא ילד מזוג ג'ייז. סתם כי היה נראה לי מגניב,פוטוגני ומתאים לאישיות שלי. לא באמת האמנתי שיקרה. הכרתי אותם ובחרתי. לא כי רציתי זוג כי רציתי אותם. החיבור בנינו היה מידי . קורצנו מאותו חומר. הלא משתהה. המאמין בעצמו ובאינטואיציות שלו. המתקתק. החולם. וגם בין היתר האמיץ. אנחנו אוהבים לקפוץ למים העמוקים. זה מרענן לנו את החיים. והיו פחדים. ברור שהיו. אנחנו אמנם חולמים אבל לא הוזים. איך התמודדנו איתם ? נתנו להם מקום. הבנו שזה טיבעי . ובעיקר לא אפשרנו להם לשתק אותנו. ועל חלקם פשוט דברנו. הפחד הראשוני שלי והחזק ביותר היה לאבד את ההוויה שלי בתוך השלישיה הזו. להיבלע. לוותר על כל מה שאני מאמינה בו כי הם שניים ואני אחת. להתעורר יום אחד, להסתכל לילדים שלי בעיניים ולקלוט שאני לא מכירה את אמא שלהם ועל איזו דמות חונכו והתעצבו. הפחדים שהציפו את הבנים היו איך יתמודדו עם צלע שלישית,נשית,שנכנסת לתוך המערכת הזוגית שלהם. זה עוד עולם שלם להתמודד איתו.גם ככה זוגיות זה דבר מורכב. יש לי ילד אחד מרועי ואחד מאוהד. המדינה בה אנו חיים רואה רק את האב הביולוגי בעל זכויות על הילד. ובגדול פחדנו על 'איך נסתדר' אחרי שיגיעו הילדים. בעיניי הצלחה של משפחה היא בתקשורת טובה. יכולה לספר שאמנם רועי ואוהד הם זוג אך לא אישות אחת ולא הם ממש לא תמיד מסכימים על הכל. רק לפני יומיים לקחתי את ריי שלנו להסתפר, קצר, אני ורועי חשבנו שיצא מהמהם ואוהד פחות. זו סתם דוגמא מינורית והכי קז'ואלית לאיך יחסי הכוחות עומדים במבחן המציאות. כאלו יש גם בהחלטות הרבה יותר משמעותית מ new hair style . יכול להיות לי וויכוח עם אחד והשני לא יתערב כי לא חושב כמוהו ואף יגבה אותי אם חולק איתי את אותה דעה. פעם אחת רועי אפילו ביקש ש'ניקח את זה לפרטי' ( עוד דבר שלמדנו על בשרנו - לא לפתוח נושאים רגישים בוואצ אפ למשל. זה אף פעם לא נגמר טוב . 😏 ). אנחנו 3 אמנם אבל ממש רחוקים מ'שלושה בדירה אחת' 😊. בסופו של יום לכל אחד יש את הבית שלו , הטריטוריה שלו, האוטונומיה שלו בגידול הילדים. אין בנינו בשום צורה זוגיות משלושת. מה שכן יש זה שיתוף, תיאום, התייעצות , עצות כשצריך וגם הרבה כבוד והכלה לשוני של כל אחד מאתנו. והיי .. נשבעת לכם שגם להגיע למקום הזה עבדנו קשה מאוד, עברנו דרך ומקסמנו את איכויות המשפחה שלנו ככל יכולתנו. זו עבודה יום יומית בלהיות פשוט אדם טוב יותר. ככל שאפשר. אז כן לנו יש עוד צד להתעסק איתו, להתחשב, לקחת בחשבון אבל יש גם עוד צד שנותן מבט שונה, יד לעזרה, אוזן קשבת ומוח נוסף לסיעור המוחות הזה שנקרא חינוך ילדים. גם בתקופת הטיפולים וההריונות אחד היה מגיע איתי לבדיקות כשהשני נשאר לתפקד על החיים, זה הורגש בייחוד כשהיה לנו את רנה כתינוק בן חצי שנה כשהתחלנו לעבוד לו על אחות. זה הורגש כשריי שלנו עברה הליך רפואי לפני שבועיים ואין גנים ושניהם בבית וממש אף הורה לא רצה ללכת לבד לחוויה הזו. אחד נשאר, שניים הולכים. בהחלט נוח. יש לנו מלא סבתות וסבים דודים ודודות. יש לנו המון משפחה וזה מקל ומהווה רשת בטחון וחיבוק ענק גדול. זה כייף. הרווחתי גם שקט נפשי מכך שעוד זוג שלם של הורים מלבדי דואג לילדיי מכל משמר. הרווחתי 2 אבות שכל אחד מהם עולם ומלואו. עם כל אחד מהם יש לי קשר מיוחד במינו. חברות אמיצה. אהבה ודאגה כנה. יש לנו קבוצת וואצ'אפ אחת של אמא ואבאז' שלא מפסיקה להצחיק, לפעמים להרגיז , להיות רצינית או צינית כמונו וגם סתם כדי לשתף. יש לנו בדיחות פנימיות, מלא סרטונים ותמונות לפעמים לענינו בלבד כמו של קקי עם משהו מוזר בתוכו רק כדי לתהות לגבי ... או הברקה של אחד מהפושטקים הפיציים שרק אנחנו מבינים. יש לנו אותנו. וזה מלא. אז שניים או אחד את שואלת?! אני בחרתי שניים ולא הייתי מחליפה באף אחד אחר. ואת... פשוט תבחרי לפי מי באמת הבן אדם.


אם זה מעניין אתכם יותר הקליקו כאן ותבינו איך גם אתם יכולים להיות בדרך המהירה להורות משותפת



0 צפיות