ילד שני בהורות משותפת

ריי שלנו נולדה בדיוק שבוע אחרי שרנה חגג שנתיים .
 אני זוכרת שממש דיברתי אליה בבטן , מתחננת שתשקול ברצינות לא להיוולד ביום ההולדת של אחיה הבכור .
 נכון לעכשיו אני בשיאו של תהליך מימוש חגיגת יום הולדת . 4 שלו . 2 שלה .
 בשלב זה החלטנו עדיין לחגוג אותו ביחד . מסתחררת רק מלחשוב על להרים 2 כאלו במקביל.
 עוללית בת שנתיים עוד זורמת עם אחיה והוא מצידו קצת אדיש להצטרפותה לחגיגה ,כי תכלס כל החבר'ה שלו מהגן הם אלו שיהיו שם .
 יום הולדת 2 של רנה נחגג מצומצם מאוד , משפחה קרובה וזהו . היה סיכוי סביר שבין הדלקת הנירות לבין ההרמה על כיסא הייתי מובלת לחדר לידה .
 וגם את הרוב הסבתות עשו . אני הייתי פלפילונת חסרת סבלנות כיאה לחודש תשיעי פלוס בשיאו של חום יולי-אוגוסט .
 3 של רנה ושנה של ריי כבר חגגנו במסגרת יותר רחבה , של משפחה וחברים פלוס ילדים .
 הפקה ששלושתינו לקחנו בה חלק פעיל .
 וזה הרגיש ככה .
 טו מאצ' .
 אני, אוהד ורועי אנשים מאוד דעתניים , בולטים , רוצים לבטא את עצמם בדרך וזה לעיתים יוצר התנגשויות .
 אז יום הולדת . מה הקונספט ? מה נגיש לאכול ? כן מרשמלו , לא סוכריות גומי , יותר מידי מתוק , פחות מידי בריא . כמה אני 'נסחפת' כשרוצה גם וגם וגם וכמה הם , בעיניי , השתלטו על הארגון .
 גילוי נאות - הרבה פעמים השליטה שהם לקחו היתה נוחה לי . וויתרתי לעצמי . ולא רק באירוע הזה . שליטה שלהם שיחררה מימני מלהעמיס על עצמי עוד ועוד .
 ובאירוע ההוא של שנה שעברה התפזרנו מידי . כל אחד חווה את דעתו , משך לכיוונו , לא תמיד הסכים עם צד זה או אחר וזה היה מבולגן , עמוס ריגשית ויצר מתח .
 תוך כדי תנועה אוהד הציע שבשנים הבאות נפצל את הפקות ימי ההולדת .
 שנה שהכל יהיה באחריותי והחלטתי ושנה אחרי הם . כמובן תוך כדי העזרות טכנית במי מהצדדים ע"פ הצורך .
 הכניס למילים את שהיה ברור כשמש - 3 על קונספט יום הולדת אחד זה המון .
 הוסיף גם שככה כל אחד מאיתנו יוכל להתבטא עד הסוף . לא ירגיש מעצורים . ללא שום התערבות או שפיטה של הצד השני.
 פשוט לתת מקום .
 מודה - הרגשתי מבועתת . רגשות מאוד שליליים השתלטו עליי . הרגשתי עלבון , הרגשתי לבד , הרגשתי שהם פתחו פער , יצרו חוצץ מאוד מאוד ברור שיש אותי ויש אותם .
 הרגשתי שמבודדים אותי .
 אבל בעיקר בעיקר את כל הרגשות האלו ניהל חוסר אמונה מאוד בסיסי בעצמי שבכלל יש בי את המסוגלות להעמיד דבר כזה לבד .
 את כל המטען הזה סחבתי בתוכי בלי לדבר . לא רציתי להודות . האגו הוא 'אגו מאנייק' לא קטן . התכנסתי בתוך הקונכיה שלי .
 יום ההולדת בהפקת שלושת ההורים עבר בכייף גדול . כולם נהנו .הילדים היו בעננים . אבל אני נשארתי עצבנית . טעונה . עמוסה במלא מילים ומחשבות שנשארו תקועים במינד שלי ולא יצאו החוצה .
 ואם זאת אני אדם שקוף כמו מים . אמיתי ומאוד משקפת החוצה את שמרגישה . אני לגמרי מאילו ש'רואים עליה' .
 ובלי כל קשר אני והבנים חברים קרובים . מעט אחרי יום ההולדת , כשהאווירה המתוחה היתה ברורה לכל , ישבנו וליבנו עניינים בנינו , דברנו על כל מיני , דבר שאנחנו ממש מקפידים עליו .
 פעם בכמה חודשים פשוט יושבים ומדברים , לא בפגישות שלנו עם הילדים , לא בשיחות היום יומיות אגב , בטלפון או בוואצ' הקבוצתי ולא ביום יום המטורף שלנו בניהול חיים , משרות ומשפחה ( בדיוק כמו כל סוגי המשפחות למינהן שמגדלות ילדים ) .
 פגישות יזומות לניקוי לבבות טוטאלי .
 וברעיון שאוהד אעלה אט אט התאהבתי . עדיין פחדתי מאיך , אבל ידעתי שהיכולת טמונה בי . הצלחתי לראות את המחשבה הבריאה שמאחוריו . הבנתי שהתגובות היו שלי ושלי בלבד ונבעו נטו מהחרדה על מסוגלתי .קבלתי שוב הזדמנות לצאת מאיזור הנוחות שלי . ואני הרי מתה על אתגרי כח פנימי , רצון ונחישות וידעתי בליבי שברגע שאני לוקחת את המושכות ומתחילה – איי וויל נייל איט .
 ועכשיו אני מובילה מהלך הפקתי ראשון בחיי . לבדי . ואני נהנית האמת מכל רגע .
 אז מתוך שיאו של תהליך בין החלטה על המקום , המפעיל , האוכל . הסתבבות בשווקי לוינסקי , מטלון וכפר גילעדי השכונתיים ,
 בוחרת ברצינות של בחירת שמלת כלה את המתנות הקטנות לשקיות ההפתעה . הצבעים של הכלים החד פעמים , מפיות , מפות וקישוטים ומודה על האופציה הזו שאוהד הציע וקבלנו של לתת לכל אחד את היכולת להתבטא ב 100% ולא חלקי 3 .
 ובאותו שישי מסויים שהילדים לא היו אצלי , 8 בבוקר מוסרת אותם באהבה , חצי לגן ( הקטנה ) חצי לאבא ( הגדול נטול הגן ) , מסתובבת במשך 9 שעות בין השווקים והחנויות . קונה בגדי יום הולדת . זרים . כלים . הפתעות . חוזרת הביתה מזיעה בטירוף אך כפול מיזה מרוצה , השעה כבר 17:00 , מכבסת את עצמי במקלחת טובה של מים קרים ונכנסת לשנ"צ עד 19:30 בערב.

אז הנה עוד פריוולגיה שהתסתננה לה לתוך קונפליקט שחווינו ושחררה לי שנה לסירוגין מהתעסקות אינטנסיבית , מתישה ומהנה באותה נשימה של חגיגות יום הולדת .
 שבוע הבא המסיבה . אז שיהיה לנסיך ולנסיכה שלנו מזל טוב וטונות של כייףףף . אוהבים ממשששש אמא אבא ואבא .

בטוח יש לכם מלא שאלות ותהיות - מהיכן מתחילים? איך המשפחה תגיב? לחצו כאן ובטוחה שחלק מהשאלות יענו לכם במהרה